זו מסיבה או אירוע כלשהו. כולם שמחים וחסרי דאגות. אני מסתובב, ופתאום מבחין בך יושבת מתחת לשולחן ובוכה.

אני מתיישב לידך בזהירות. אני שואל מה קרה, ואת אומרת שאת חולה. הלב שלך מקולקל, ואת הולכת למות.

אני נוגע במכנסיים שלך והן רטובות משתן.

את מספרת לי על איש רע שמחכה לך כל יום בגינה ברחוב החשמונאים. הוא שותה לך את החיים עם צינור, בכל פעם עוד קצת.

ועכשיו אני בגינה, וגם האיש הרע כאן, ולפי שאני מצליח להבין מה קורה, אני מחובר לצינור.

אני מרגיש שכל הגוף שלי מתמלא נקבים ואת החיים שלי מתחילים לברוח החוצה. זו תחושה אמיתית מאוד.

אבל אני רוצה לחיות, ואני רוצה שאת תחיי. אני מצליח לנתק את הצינור ממני, ולחבר אותו לאיש הרע.

הוא דווקא מרוצה, בכלל לא מתנגד. החיים שלו מתנקזים לאט לאט ועל פניו הבעה של שלווה.

השמש זורחת והאיש כבר לא שם. ופתאום את צורחת, מבכה את אובדנו.