הבלוג של ברק שושני

כשתיפגשו, אל תיגע בה
ואל תחבק אותה
ואל תעביר את ידך בשערה הכבשתי
ואל תנשק אותה
כי אסור.

ואל תגיד לה כמה היא יפה,
(גם עם משקפיים)
ואל תזכיר לה כמה כיף לכם ביחד
ואל תמנה בפניה את כל הדרכים
שבהן אתם גורמים אחד לשניה להיות מאושרים.

ואל תספר לה כמה התגעגעת
ואיך הלב שלך נצבט בכל פעם שראית את שמה,
ואל תנסה לשכנע אותה שזה אפשרי למרות הכל,
ושהיא רק צריכה להפסיק לפחד
ולעשות איתך לאט-לאט צעדים קטנים-קטנים.

אין צורך שתזכיר לה את כוח המשיכה שפועל בין שני גופים,
ואת החשמל שזורם בין מטענים מנוגדים,
ואיך שני חלקיקים זעירים
יכולים, ביחד, ליצור אנרגיה של פיצוצים גרעיניים.
(היא כבר יודעת, יש לה מבחן בעוד כמה ימים.)

אז רק תגיד לה איזה יום יפה היום,
וש- זה בעצם אחד,
ושבאלגברה הלך די נחמד.
אולי תספר לה אנקדוטות מהשבוע שחלף,
והכל יהיה בדיוק כפי שהיה תמיד.

ותזכיר לה איזה כיף שיש חופש סוף סוף
ואפשר לעשות כל מה שרוצים
בלי להיות כבולים במסגרות.
(ואולי רק פעם אחת תיגע לה ביד
כאילו בטעות.)

ואל תספר לה על הלב השבור שלך,
ואל תגלה לה שבלעדיה אתה כל כך כל כך בודד.

מגע ידייך צורב.
הוא כמו ברזל מלובן.
כמו גחלים שלוחשות
על הסוף שעומד לבוא.

את מחבקת אותי, ואני מרגיש לכוד
בחיבוקה של קוסמת, של מכשפה.

ליבי דופק כל כך חזק,
אולי זה העצב
שמתדפק על דלתי.

השמש זורחת, שורפת את עורך,
או אולי כבר שקעה,
ליבי משופד על סכין מילותייך.
המתכת קרה, הניצב שבור,

הדם נשפך למעלה, אל השמיים,
נספג באוויר, או פשוט הופך לזהב,
חוקי הפיזיקה אינם תקפים
עבור מי שאוהב באמת.

ואת לבד, את אחת עם השמיים,
מעופפת בין ענני השקר כציפור דרור.
את סוף סוף חופשיה.

אך בלגן וטירוף מתמזגים בבילבול.
והארץ תוהו ובוהו, וחושך על פני אהבתנו.
ותאמרי: תהא האפלה. ואני טובע בה.

כבר לא מנסה לעצור את הדמעות.
הן זורמות, מכתימות את חולצתך,
אך לא חודרות פנימה, אל ליבך, אל צלעך,
אל החלק שבך שפעם היה שלי.

אלא שהדמעות לא יגרמו לך לחזור.
היי שלום, קול הרגש שלי.
אקבל כעת אל חיקי את קול הדממה.

לילה. אני שוכב במיטה, ומתבונן דרך החלון בכוכבים שבשמיים. חגורת אוריון יפה ובהירה כתמיד. שלושה כוכבים מסודרים בקו ישר כמעט לגמרי. אני מהרהר בקדמונים, שראו שהכוכבים מסודרים בצורה מסוימת והניחו ש"מישהו שם אותם" כך בכוונה – שהכוכבים לא מפוזרים סתם כך בצורה אקראית בשמיים, אלא שיש לסידור שלהם משמעות וסיבה, ולא סתם, אלא משמעות שרלוונטית לבני האדם. אני נפעם שוב מכך שגם היום, למרות כל הידע שרכשנו מאז, על אף כל המיתוסים שניפצנו, יש עדיין אנשים שמנסים בכוח למצוא סדר, תכנון ומשמעות כלשהי בדברים שנוצרו באופן אקראי, לא מכוון.

כאשר אני מסתכל על כוכב, אני לא רואה סתם נקודה בהירה בשמים. אני רואה כור היתוך גרעיני ענקי, שאף בן אנוש לא יכול לתפוס באמת את גודלו ואת כמות האנרגיה שהוא מייצר. אני יודע כיצד הוא נוצר, אילו תהליכים מקיימים אותו, ויכול לחזות מה יהיה גורלו בעתיד. עם ציוד פשוט יחסית, אני יכול למדוד את המרחק שלו מכדור הארץ, להעריך את גילו, ואפילו לדעת מאילו חומרים הוא מורכב. עם קצת מתמטיקה אני יכול להבין ולפתור את המשוואות המתארות את פעולתו ואת תנועתו בצורה מדויקת למדי בכל נקודה בזמן. בשבילי הכוכב אינו סתם חפץ מסתורי ובלתי מושג בשמיים; הוא ידיד קרוב ומוכר, שאפשר לבלות חיים שלמים בחקירתו, ובסופו של דבר אולי אף להבין אותו בצורה מוחלטת, כאילו היה לא יותר מלהבה זעירה של נר שאני מחזיק בכף ידי.

יש אנשים שחושבים שהמדע הוא משעמם, או שאין לו שום נגיעה לחיים שלהם. אחרים פוסלים תיאוריות מדעיות נפלאות, שמלמדות אותנו כל כך הרבה על היקום ועל עצמנו, רק משום שהן סותרות את המיתוסים העתיקים והפשטניים בהם הם מוצאים משמעות אנושית, רגשית. אני כל כך מרחם על האנשים האלה. החיים שלהם ארציים, מוגבלים; הם מכירים רק את מה שהמוח האנושי מסוגל להבין ולפרש בצורה נאיבית, פרימיטיבית, ללא הכלים המודרניים שהמדע מספק ומאפשרים להרחיב את גבולות התפיסה שלנו מכל בחינה אפשרית. ואני, אני מסוגל להגיע – באמצעות המדע – עד הכוכבים.

והמחשבה הזאת מפחידה אותי הרבה יותר מהחלום.

הגימטריה היא שיטה יהודית עתיקה המשמשת בעיקר למציאת "קשרים" לכאורה בין מלים. כל אות בשפה העברית מקבלת מספר: האותיות א' עד ט' מקבלות את הערכים 1 עד 9, האותיות י' עד צ' מקבלות את הערכים 10 עד 90 והאותיות ק' עד ת' מקבלות את הערכים 100 עד 400 (אותיות סופיות נחשבות כאותיות רגילות). כדי לקבל את הערך המספרי של מילה מסוימת, פשוט מחברים את הערכים של כל האותיות בה.

באמצעות מחשבון הגימטריה שבניתי תוכלו למצוא כל מיני דוגמאות משעשעות. כך למשל, הביטוי "יפת מראה" הוא בגימטריה 736:

• י=10 + פ=80 + ת=400 + מ=40 + ר=200 + א=1 + ה=5

אבל גם המילה "מכוערת" נותנת את אותה תוצאה בדיוק:

• מ=40 + כ=20 + ו=6 + ע=70 + ר=200 + ת=400

מה זה אומר? ברור שזה לא באמת אומר שום דבר. זה סתם צירוף מקרים משעשע. אבל מי שנורא מתעקש יכול לפרש את זה בכל מיני דרכים; למשל, שאם מישהי היא יפה מבחוץ (יפת מראה) אולי היא דווקא מכוערת מבפנים. או שאפשר לפרש את התוצאה גם בדרכים אחרות; הכל מוגבל רק לדמיונו הפרוע של הפרשן.

עד כאן הכל כיף ונחמד. אבל דתיים קיצוניים (ובראשם החרדים, כמובן – ומיד אסתייג ואגיד, לא כל החרדים, אלא חלקם) כהרגלם אוהבים להרוס את הכיף, ולהשתמש בגימטריה כ"הוכחה" לכל מיני טענות הזויות. דוגמה מהתקופה האחרונה היא הפוסטר הבא:

הפוסטרים האלה הגיעו אלי במייל וצולמו ככל הנראה בבני-ברק. אבל גם ברחוב שינקין בתל אביב, מעוז החילוניות, ראיתי פוסטרים דומים – בסה"כ לפני שבוע.

המטרה של הפוסטרים האלה היא, כמובן, לגרום לאנשים תמימים, בעלי אמונה דתית ונטיה להאמין במיסטיקה (או ליתר דיוק, אנשים שלא יכולים להתגבר על הנטיה הטבעית של המוח האנושי למצוא קשרים גם בין דברים שאין ביניהם שום קשר – נטיה שכנראה נוצרה לשיפור יכולת ההישרדות. על כך אולי אדבר בפוסט אחר בעתיד), לחשוב שבגלל שבמקרה שתי המלים "אנטרנט" (שימו לב, בלי י'!) ו"סרטן" מניבות את אותה תוצאה אם מחליפים את האותיות שלהן במספרים, יש כנראה קשר אמיתי ומוחשי בין שימוש באינטרנט ומחלת הסרטן.

אני כמובן לא חושב שמישהו בסביבתי הקרובה יפול בפח המטופש הזה, ובטח לא ברחוב שינקין, אך ברור שלפחות חלק מקהל היעד של הפוסטר – חרדים ברחובות בני ברק – יקבל את הנאמר בו כסוג של "הוכחה" לרוע שבאינטרנט. גם אם זה לא משהו שפתאום יגרום למישהו להאמין שהאינטרנט היא דבר רע, זה בהחלט יכול לחזק את אמונתו של מי שכבר חושב כך. אני לא יודע מי תולה את הפוסטרים, אבל אני מבין את האינטרס שיש לו לנתק את המאמינים הדתיים מהאינטרנט. באינטרנט יש המון מידע בכל נושא אפשרי, ומאמינים עלולים למצוא בו מידע שיכול לערער את אמונתם. הדת מאז ומתמיד שרדה, בין השאר, באמצעות ביסוס מונופול על הידע ועל התשובות לשאלות קיומיות (מי אנחנו, מנין באנו, לאן אנחנו הולכים וכיוצ"ב). מאמינים דתיים יכולים למצוא באינטרנט תשובות לשאלות האלה, ששונות מהתשובות שמספקת היהדות; תשובות שמקורן בדתות אחרות, או, כמובן, תשובות שמספק המדע (מהן הדתיים הקיצוניים הכי מפחדים, כי להן יש גם הוכחות אמיתיות, בניגוד לתשובות שמספקות הדתות השונות…). הפתרון של הדתיים הקיצוניים, לא רק ביהדות אלא גם בדתות אחרות, היא להסתגר בגטאות (מישהו אמר בני ברק?) ולהתנתק מכל אמצעי תקשורת שלא עבר את הצנזורה הקפדנית שלהם; וכמובן שכלי התקשורת שהכי מפחיד אותם הוא האינטרנט, עליה לא מוטלת שום צנזורה.

אגב, דבר מעניין באמת, מבחינה מדעית, בכל הסיפור הנ"ל הוא האפשרות שמפרסמי הפוסטר אפילו לא ידעו שהסיבה שנתתי לעיל היא הסיבה שהם מפרסמים את הפוסטר. לדת יש מנגנון פנימי של שימור עצמי, שנוצר באמצעות אבולוציה ממטית במשך אלפי שנים. אבל על כך אדבר בפוסט אחר.

עוד דבר מעניין הוא, שמפרסמי הפוסטר כתבו "אנטרנט" בלי י'. אם הם היו מחפשים מספיק טוב (למשל, באמצעות המחשבון שלי…) הם היו מוצאים כמה התאמות מעניינות ל"אינטרנט" בכתיב הנכון (ערך גימטרי: 329, כמו "אנטרנט", אבל בתוספת י=10):

1. "אינטרנט" = "פסיכוטי חולה איידס"
2. "אינטרנט" = "גרוי מיני" (האמת, אני לא כ"כ מופתע…)
3. "אינטרנט" = "חולי מקפיא דם"
4. "אינטרנט" = "פצצה" + "נבואה"

ועוד.

בכל מקרה, אם נחזור לענייננו, ה"הוכחה" לעיל היא מטופשת להפליא, ולא רק בגלל שההתאמה התבצעה למילה "אנטרנט" בכתיב שגוי (או לפחות, מאוד לא נפוץ), אלא בגלל שהתאמות גימטריה באופן כללי הן מטופשות, ואפשר להוכיח את זה לא רק באמצעות הגיון פשוט אלא אפילו בצורה מתמטית. אם מישהו מהקוראים רוצה לתכנת תוכנה שתעבור על מילון ותספק מידע סטטיסטי מדויק על ערכי הגימטריה של המלים בו, זה יכול להיות שימושי, אך אני אסתפק כאן בהערכה גסה בלבד. ובכן, בעברית יש כ-120,000 מלים (מקור), אך ערכיהן של המלים בגימטריה בוודאי לא מגיעים עד 120,000. אם נניח שבמלה ממוצעת יש 5 אותיות, שיכולות לקבל ערכים בין 1 (א) ל-400 (ת), נקבל בהערכה גסה שהערך הגימטרי של מרבית המלים הוא בין 5 ל-2000. אם נוסיף את ההנחה הסבירה שהאות ת' לא באמת מופיעה 5 פעמים באף מילה (ובאופן כללי, נסו למצוא מילה, אפילו מאוד ארוכה, שערכה 2000 – יהיה לכם די קשה…), ניתן לשים בבטחון חסם עליון של בערך 1000 על ערכה הגימטרי של מילה ממוצעת, וגם זה גבול נדיב מאוד. עכשיו, יש לנו ערכים שמגיעים עד 1000, ומנגד – 120,000 מלים! חישוב פשוט ושימוש בעקרון שובך היונים יתן את התוצאה המפתיעה שלכל ערך מספרי בין 1 ל-1000 ניתן למצוא בממוצע 120 מלים שיתאימו לו. מבין המלים האלה כל אחד יכול, כמובן, לבחור רק את המלה שיש לה את המשמעות שהוא מחפש, ולהתעלם מכל האחרות.

הדוגמה של "יפת מראה" ו"מכוערת", שהזכרתי קודם, מדגימה את העניין בצורה מעולה: בפרשת "בהעלותך" (ספר "במדבר") נאמר על אשת משה שהיא "אישה כושית". רש"י מפרש "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריה יפת מראה" (מקור). אבל ברור שבאותה מידה אפשר היה לפרש ש"כושית" זה מכוערת, כי הרי ראינו שהערך המספרי של "יפת מראה", "מכוערת" ו"כושית" הוא זהה (736). רש"י פשוט בחר את ההתאמה שחיזקה את הפירוש שלו, או שאולי הוא פשוט לא ידע על האופציה השניה. (אחרי הכל, לא היה לו מחשבון…)

לאור הפוסטר לעיל, החלטתי לבדוק כמה התאמות משלי ברוח דומה, כדי להראות עד כמה חיפוש משמעות בגימטריה הוא מטופש. הפוסטר לעיל מציג את ההתאמה המספרית "אנטרנט"="סרטן" וטוען "זה לא מקרה, זה רק מאלוהים". הוא לא מציג שום קריטריונים אחרים פרט לגימטריה; כלומר, על-פי הכתוב בפוסטר, כל מה שצריך כדי שקשר מסויים בין מלים יהיה "מאלוהים" הוא פשוט למצוא התאמה בגימטריה בין המלים. לא כתוב שם שצריך שהמלים ימצאו בתורה, נגיד; לא כתוב שרב צריך לאשר את ההתאמה; לא כתוב שצריך להיות אישוש להתאמה בכתבי הרמב"ם; וכו'. אם כן, מפרסמי הפוסטר בוודאי יסכימו שההתאמות הבאות, שהן התאמות נכונות ומדוייקות בגימטריה (הקורא מוזמן לבדוק בעצמו), גם הן חייבות להיות מאלוהים: (בשל אופיין הפוגעני של התאמות אלה, צבעתי את הטקסט בלבן, וניתן לקרוא אותו רק באמצעות סימונו עם העכבר. אם אתם דתיים והחלטתם לקרוא בכל זאת, אנא אל תבואו אלי בטענות אח"כ!)

1. אלוקים (187) = מחלה מגונה
2. אלוהים (92) = איידס ב"ה
3. יהוה (26) = אבא בדוי (אבינו הבדוי שבשמיים?)
4. יהוה אלוקים (213) = מטונף הזוי
5. יהוה אלוהים (118) = בוס אידיוטי
6. השם המפורש (976) = המצאה מטופשת
7. ריבונו של עולם (750) = יצור דמיוני הומוסקסואלי

אלוהים כנראה לא ממש אוהב את עצמו, אם הוא השתיל את כל הקשרים האלה בשפה העברית… וזה לא הכל. גם ידידינו החרדים שפירסמו את הפוסטר זוכים למכה כואבת מההוא ששולט פה על הכל:

• חרדים (262) = סרטן איום

אבל בעצם אולי לא צריך לקחת הכל ברצינות, כי הרי אלוהים בעצמו אמר:

• גימטריה (277) = הבל הבלים מובהק!

אתם מוזמנים להשתמש במחשבון הגימטריה שלי כדי למצוא דוגמאות משעשעות נוספות, ולפרסם אותן בתגובות לפוסט הזה.

עדכון 9/9/2009 – הפארודיה הזו מסתובבת לאחרונה ברשת:

My love for her cannot be contained
in a single Facebook status,
nor can it be expressed
with a simple blog post;

It cannot be described
in a Wikipedia article,
and even an entire book from Amazon
is not enough to account for it.

All of the space
in all of the hard disks
in all of the world
will not be sufficient;

And if I used every single quark, lepton and boson
in the universe, as letters in my poem -
I would still fail to describe
my true feelings for her.

However,
a hug
is more than enough.